ילדים, היזהרו מעצי הבאובב!

מאת: אליהו גליל, רכז יחד – זהות יהודית במרכז קהילתי מעלה יוסף

בפלנטה של הנסיך הקטן, כך כותב סנט-אכזופרי, הטייס הצרפתי שחיבר את הספר המפורסם "הנסיך הקטן", "יש צמחים טובים וצמחים רעים, שלהם זרעים טובים ורעים, בהתאמה. אך בעוד זרעים של צמחים טובים אינם מזיקים, "אם זהו צמח רע, יש לעקור אותו מוקדם ככל האפשר, מיד ברגע שמזהים אותו". הזרעים הנוראיים ביותר בפלנטה של הנסיך הם זרעי עץ הבאובב: "קרקע הפלנטה היתה מלאה בהם". והבעיה: "אם מאחרים לטפל בעצי הבאובב, לנצח אי אפשר עוד להיפטר מהם. הם מתפשטים בכל רחבי הכוכב, שורשיהם חודרים את מעבה האדמה, ואם הפלנטה קטנה מדי ועצי הבאובב רבים מדי, הפלנטה מתבקעת לבסוף לרסיסים". "זה ענין של משמעת", המשיך והסביר הנסיך הקטן למחבר, "לאחר שמסיימים את רחצת הבוקר, יש לדאוג בקפדנות לניקיון הפלנטה. יש לעקור באדיקות את כל שתילי הבאובב". הנסיך לא הסתפק בשיעור בבוטניקה של הפלנטה הדמיונית שלו והוא גם הורה למחבר לצייר "תמונה יפה" של עצי הבאובב, "כדי שהילדים במקום בו אתה גר יראו בדיוק איך כל זה. אם ייצאו פעם למסע, זה יהיה להם לעזר. לפעמים', הוא הוסיף, 'לפעמים אין נזק גדול בִּדְחיה של מלאכה ליום המחרת, אבל בכל הנוגע לעצי הבאובב, פירוש הדבר אסון. הכרתי פלנטה שגר עליה בטלן אחד. הוא הזניח שלושה שיחים קטנים'…".

עץ הבאובב הוא עץ אמיתי המצוי באפריקה ויש לו מראה ייחודי: גזע עבה מאוד וענפים קצרים המשווים לו מראה של עץ הפוך, ולמען האמת, עצי הבאובב אינם מזיקים. אז מה הסיפור של סנט-אכזופרי עם עצי הבאובב? ובכן, הם משל. הבאובב עצום הממדים הגדל מתוך זרע קטן מסמל את הכוחות השליליים שבנו; זרע הבאובב הוא תכונת הנפש הרעות שבנו, אותן אלו שנראות תחילה כחסרות משמעות, אך מתגלות עם הזמן כמפלצת דורסנית: תאוות בצע, רדיפת כבוד ורעבתנות; עין רעה, רוח גבוהה ונפש רחבה. האזהרה של סנט-אכזופרי " ילדים, היזהרו מעצי הבאובב!" אינה מופנית רק לילדים – אלא גם ובעיקר אלינו, המבוגרים: מחבר הספר מנחה את הקוראים לעסוק בביקורת עצמית תמידית, יום יומית; כל בוקר, מיד אחרי רחיצת הפנים וצחצוח השיניים, ראוי שנבחן את נפשנו ונבקש אחר זרעי הרוע שטמונים בה.

המלצה זהה לבדיקה עצמית מתמדת אנו מוצאים אצל חכמי המוסר היהודיים ובראשם רמב"ם, הרב והרופא היהודי שפעל במצרים לפני כ-800 שנה, שכותב כי "האדם השלם צריך לו שיזכור מידותיו תמיד וישקול פעולותיו ויבחן תכונות נפשו יום יום; וכל מה שיראה נפשו נוטה לצד קצה מן הקצוות, ימהר ברפואה ולא יניח התכונה הרעה להתחזק בשנותו מעשה רע" (שמונה פרקים בתרגום הרב קאפח, פרק רביעי). רבי משה בן מיימון, רמב"ם, מבקש מאיתנו לשמור על איזון נפשי בין הקצוות השונים של תכונות הנפש; הוא ממליץ לאדם שחפץ בשלמות לעסוק בבקרה תמידית של תכונותיו ומעשיו, כדי למנוע הפיכתה של טעות קטנה להרגל שיהיה קשה לעוקרו, “ולא יניח התכונה הרעה להתחזק בשנותו מעשה רע". את זרעי הבאובב יש לעקור בשעה שהם קטנים.
אכן, מה קורה אם האדם לא הצליח "לתפוס" את הטעות בהתהוותה והיא כבר התקבעה, האם ניתן להחזיר את הגלגל לאחור? נראה שרמב"ם לא היה חותם על ההצהרה הפסימית של סנט-אכזופרי ש"אם מאחרים לטפל בעצי הבאובב, לנצח אי אפשר עוד להיפרד מהם". לא. רמב"ם, כהוגה יהודי אותנטי, האמין בתשובה. גם צעיר יכול לחזור מטעויותיו, גם זקן; גם חוטא מתחיל וגם אדם שהוא כבר מומחה בחטאיו. כולם יכולים לתקן, כולם יכולים לעקור את הבאובב, אפילו אם הוא כבר עץ ענק וענף. למעשה, האמונה ביכולת לתקן היא עצמה יוצרת את בסיס כוחה של היכולת לתקן. ואין מתאים לכך יותר מחודש אלול, שהוא חודש הרחמים והסליחות, חודש התיקון והשיפור.
בהצלחה לכולנו!
לעוד הרחבה בנושא לחצו כאן

תמונה: ויקיפדיה